יום רביעי, 28 ביוני 2017

מחשבות שניות על ישו

קודם כל אני לא שם אף אחד מהמחשבות שלי על הנצרות, בספאנים שבפריי, זה עניין אישי שלי כמו שאמרתי לכם ב"מחשבות ראשונות".
ובכן, היתה לי עוד מחשבה בנוגע לישו.
ישו בעצם היה סוג של צדיק, אבל לא צדיק גמור - הוא היה מאד קרוב בהתפתחותו לדרגה מוסרית גבוהה וכמובן נלקח על ידי האל ישר למעלה כשמת (על פי איוב, אם הוא צדיק אז הוא אמור לעלות למעלה ולא ללכת לצלמוות או לנהרה (אגב אני יודע מה זה, אבל אני שומר את זה אצלי בראש, כלומר זה גם רק השערה מעורפלת כרגע)) והעביר את זמנו מאז בשיחות רוחניות עם האל ובאימונים לקראת חזרתו וימי מלכותו כשהעם יבקש יפה את סליחתו באופן כנה ואמין.
היום, אחרי 2000 שנה של התפתחות רוחנית ואימונים לקראת תפקידו כמשיח בן דויד, הוא כנראה כבר צדיק גמור אם לא מעבר לכך אבל אז הוא רק היה קרוב את זה.
ולמה אני אומר את זה - ובכן יש את המשפט של ישו וזה לא ציטוט מדויק "אם אויבך סטר לך הושט לו את לחייך השנייה".
ובכן, זה נשמע למעשה מאד טוב, מאד תמוה אבל גם מאד תמוה אבל אם אתם יורדים לעומק דעתו ולעומק הרעיון, אז תכלס זה ממש מנייאקי.
כי מה שישו בעצם אומר שעצם זה שאותו אחד נתן לכם סטירת לחי לא מוצדקת זה כבר חטא ויהיו לו ביעותים על זה אחר כך, אבל אם הוא גם יתן לך סטירה על הלחי השניה - הוא יקבל על זה עוד כמה סיוטים. אז בעצם, מבחינת ישו, זאת הנקמה המושלמת. וישו ממש האמין בקטע של גן עדן וגיהנום. מצד שני לכאורה לך לא קורא כלום, מתוך תמימות דעת חשבת שהדרך הזאת היא בעצם הופכת אותך לאדם צדיק או משהו - ואם אכן עשית את זה בלי לדעת למה באמת התכוון ישו, אכן לא תקבל על זה כל סיוטים אלא רק חלומות טובים שמתגשמים לפי בקשתך אבל אם אתה בעצם מבין בגן עדן ובגיהנום ומבין שאם הפושע יעשה לך בנוסף לעוול הראשון גם עוד פשע, אז כבר יהיו לו סיוטי אלף לילה ולילה, בעיקר של העלבת או הכאת צדיק מקבלים כנראה יותר סיוטים למטה.

אבל זה מה שהיה אז, אחרי 2000 שנים של שיחות עם אלוהים, ההבנה של ישו על המציאות התיאולוגית בטח מושלמת. כבר לפני 2000 שנה אמרו שהוא היה מוכשר.

לדעתי האישית, מה שצריך אם אתה באמת צדיק, לאחר שמישהו נתן לך סטירה - זה לשכנע אותו ולגרום לו להבין שסטירה נוספת רק תכניס אותו ליותר צרות ולמנוע את הסטירה השנייה - כדי שאותו נבל לא יסבול שם למטה אפילו יותר.
ומעבר לכך, אפשר להגדיל לעשות ולנסות להעביר אותו תהליך של חרטה וסליחה והתנצלות על אותה סטירה ראשונה, כדי שאת הלקח הוא ילמד כבר בגילגול הזה.


יום שלישי, 27 ביוני 2017

האם יש גן עדן וגיהנום?

היי, 

א. אני לא מנסה להיות מיסיונר בשום פנים ואופן, תאמינו במה שאתם רוצים - לדעתי משיח בן דויד יצא בסוף ישו.
ב. זה נח לי לרשום פה ואני בדיוק בודק את השאלה (רק בשבילי) אם יש גן עדן או גיהנום - שזאת בכלל אמונה יהודית.
ג. אתם לא חייבים לקרוא את הרשימות הלא רלוונטיות שלי על דת.

אז האם יש גן עדן וגיהנום?

קישור 1 - 
האופוזיציה:
                 "אין כל סימן בתנ"ך לכך שקיים דבר כזה"
                  "ואי אפשר להפוך רעיון ערטילאי לעובדה קיימת"

הקואליציה:

עדיין קישור 1 (מלמעלה) :  

"התנך מראה לנו את מה שהתיאולוגים מכנים דואליות. האור והחושך, הטוהרה והחטא, החיים והמוות"
"ללא גיהנום אין גן עדן."
"הגיהנום והשטן הם המכשירים להענשת נשמת האדם, אף לאחר מותו"  - כלומר גיהנום וגן עדן עושה סדר מוחלט בנושא של הטוב ורע, כל אחד מקבל את הגמול שלו בדיוק כמו שמגיע לו.

מחקר בתנ"ך

רשמתי בגוגל "חיפוש בתנ"ך" - בדקתי ב2 האתרים הראשונים ולא נמצא המילה גיהנום או המילה גהנום בתנך - בכלל, המילה גן עדן - מופיעה בעיקר בהקשר של בריאת העולם והמושג החדש של גן עדן אולי נזכר רק ביחזקאל לו, יואל ב.
המושג השטן - לא מופיע בתורה במובן של הדמות הספציפית, אלא רק בנביאים ככה למשל:
זכריה ג א : "א וַיַּרְאֵנִי, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עֹמֵד, לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה; וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל-יְמִינוֹ, לְשִׂטְנוֹ.  ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן," - יכול להיות שכאן מדובר בשטן הדמות האגדית אבל יכול להיות שמדובר גם באדם אנושי רע, כמו המובן כפי שהיה בתורה. 
אני זוכר אבל שבסיפור באיוב השטן מופיע:
פרק א', פסוק ו': " וַיְהִי הַיּוֹם--וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם." - לפי זה לאלוהים יש דמויות שהוא מתייחס אליהם כאל בנים ואחד מהם נקרא השטן.
ובכן, גם באיוב לא רשום גיהנום או גהנום אבל מופיעה המילה צלמוות כשם של מקום, מילה המופיעה בעוד כמה מקומות בתנ"ך.
הסיפור בפרק א' וב' הוא שאיוב היה איש טוב שלא עשה רע לאף אחד והאמין בחוזקה בה' אבל עקב נסיבות ה' מחליט לבחון את אמונתו ולראות אם זה אמונה מגלל ציפיה לגמול כלשהו או אמונה אמיתית.
השטן הוא זה שבוחן את איוב והוא מפיל עליו כל דבר רע שרק אפשר.
החברים של איוב באים לבקר אצלו ויושבים אצלו 7 ימים (שבעה) וכשנגמרת תקופת האבל, איוב פותח את פיו ומתחיל לנאום הוא שומע בערך את עצת אשתו : "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת." (פרק ב', פסוק ט').
בפרק ג' הוא אומר שהעולם שהאל ברא הוא כל כך גרוע שהלוואי שהוא היה פשוט הורג אותו עם לידתו וחוסך ממנו את כל הסבל ועל אותו יום מוות בלידה הוא אומר:
"הַיּוֹם הַהוּא,    יְהִי-חֹשֶׁךְ:
אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל;    וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.
יִגְאָלֻהוּ, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת--תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה;    יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם.
הַלַּיְלָה הַהוּא,    יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל:"

ביום לידתי שיהיה חושך, שאלוהים לא יבקש ממני להגיע אליו לגן עדן (ואין לי מושג מה זה נהרה),
במקום זה שהגיהנום יקח אותו אליו יגרום לו ביעותים והוא יהיה שייך לאופל.

אם ככה, הגיהנום כן מוזכר בתנ"ך כאחד המקומות (וגם גן עדן) רק שלא קראו לו בתקופת התנ"ך עדיין גיהנום (השם שהתקבל בימי בית שני) אלא קראו לו צלמות. שזה שם די הולם צל של מוות.

אחלה, אז יש גן עדן ויש גיהנום - סיימנו את הנושא, יש מקום אחד בתנ"ך (לפחות וצלמוות מוזכר כמה פעמים, לא בדקתי אתם יכולים להסתכל בעצמכם ולפרשן) שבו מוזכר על ידי איוב עצמו בדבריו שהוא מאמין שקיים גן עדן (אל ידרשהו אלוה ממעל) ושקיים צלמוות (שהפך אחר כך לגיהנום).

אז זהו, אני מקווה שזה לא מבהיל אתכם, אני בטוח שזה דווקא דבר לטובה, אני בטוח שהגולשים באתר שלי הם אנשים טובים שעשו צדקה ומעשים טובים כל חייהם ומעולם לא פגעו במישהו ואל כן אם מותם אלוה יקח אותם אליו למעלה והם לא יבקרו בכלל בצלמוות, שאין עליו תיאור לגמרי ברור בתנ"ך עד כמה שראיתי, אלא מה שיש שם - זה כבר כיד הדמיון הטובה מה שנקרא.

והנה שיר שמיועד לכל הילדים והאנשים הטובים שמשחקים בפשוט משחקים (ולוחצים הרבה על פרסומות חחח), בסוף הדרך אתם גם תהיו מאושרים.
אבל הבעיה שהמילה ישו מוזכרת בו, אז זה שיר פרטי בשבילי ורק בשביל אנשים שמאמינים שישו הוא המשיח.
אמרתי לכם, אני לא מיסיונר, תאמינו במה שאתם רוצים, אבל שימו לב שבהוכחה - השתמשתי בתנ"ך עצמו ולא באף מקור נוצרי אחד.
השיר : Spirit in the sky.

מחשבות ראשונות על ישו

וחשבתם פעם, שאולי טעינו אז לפני 2000 שנה.
כלומר מה אמר ישו?
שהעם חוטא וצריך לשפר את דרכיו ואם הוא יאמין באהבה ולא בשנאה הוא ינצל ואילו אם הוא ישנא את הכובש הרומי שנפל עליו כל מה שיקרה לו זה חורבן?
כאילו.... לפי מה שאני זוכר בית המקדש השני נחרב ויצאנו לגלות עד שאלוהים החזיר אותנו לאחרונה לארץ ונתן לנו את מדינת ישראל.
אז אהמ... הוא ניבא משהו וצדק בו? זה לא אומר שהוא נביא אמת?
ואולי אלוהים נתן לנו אותו, אבל לא מצא חן בעינינו מה שהוא אמר, אולי העדפנו אז את השנאה והקנאה על פני האהבה הזכה שהוא הציע וזאת היתה הבחירה שלנו שלא יבוא המשיח אז. 
ישו מעולם לא בגד בדת היהודית וכשהוציא את נשמתו החומרית על הצלב הוא אמר משהו לטובת עם ישראל לפני הקב"ה.

ואני חשבתי על זה ואני מאמין שמכיון שהוא אכן היה המשיח ורק אנחנו היינו אלא שבחרנו אז לא לקבל אותו.
אולי אם נבקש את סליחתו ותפילתנו תעבור את שערי גן עדן, אולי הוא יסלח לנו.
ואז הוא יחזור כמו שנובא ויגאל קודם כל, בראש הראשונה אותנו את עם ישראל.
הוא יהיה לנו למלך ויקים את בית המקדש מחדש.

ישו יגאל את כולנו.


ואוקיי, אז אני עכשיו אהמ סוג של נוצרי, אבל אני מקווה שזה לא יפריע לכם - כי אני עדיין דובר עברית וזה אתר לאנשים דוברי עברית באשר הם ואני מבטיח לכם שההנאה שלכם מהאתר תשאר בדיוק אותו דבר, ללא כל שינוי.
ואני מקווה שתכבדו את זכותי לאמונה דתית אישית שיתכן שקצת שונה משלכם וזה בסדר.
תזכרו שסך הכל אני אומר שלדעתי ישו הוא עדיין יהודי והוא יחזור מלמעלה להושיע אותנו כמו שהבטיח לנו לפני 2000 שנה, אחרי הכל סבלנו כבר גלות ושואה מגלל זה. אז אני מקווה שהאל יסלח לנו על שהרגנו את שליחו אז.

דרור
רשת פמ

שיר על הכותל (הקיר המערבי)



הכותל - אזוב ועצבת, 
הכותל - עופרת ודם. 
יש אנשים עם לב של אבן, 
יש אבנים עם לב אדם. 




יום שני, 26 ביוני 2017

זאת פשוט תחושה מוזרה כזאת שזה בטוח יקרה בעתיד

ובכן, בטח חשבתם שאני הולך להגיד משהו על גוג ומגוג, ממש לא.
יש לי תחושה הרבה יותר טובה לגבי דברים שיקרו בעתיד.

כאילו עכשיו ערב, ופתאום נוצרה אצלי תחושה ממש ממש ממש חזקה שזה יקרה.
לא היום, לא מחר, אבל יש לי תחושה מוזרה שזה יקרה בשנים הקרובות ואל תשאלו אותי אפילו למה.
אבל אני חושב שעומדים להוציא את כל הבגדים מחוץ לחוק בארץ למשך תקופה ארוכה.
מי שקונה חולצה עלול לשבת על זה בכלא או משהו, נכון הזוי?! מי יהיה הבחור המזור שמחוקק כאלה חוקים מוזרים ועוד שהכנסת תסכים ותתן לזה רוב? הזוי לגמרי. אבל לגמרי נראה לי שזה יקרה ואל תשאלו למה.
כל הבגדים למעשה לא רק החולצות, כל הבגדים יוצאו מחוץ לחוק בישראל למשך לתקופה ארוכה
טוב מלבד 3 סוגי פריטי לבוש אבל רק הם : גרביים ונעליים וכיסוי ראש (כובע, לא משהו שמסתיר את הפנים חליליה)

אוקיי, אני לא נביא או קורא בקלפים אבל לדעתי אני כאילו מרגיש שמהפיכת האופנה המוזרה והלא צפויה הזאת באמת תתרחש בשנים הקרובות וכל הארץ תהיה מאד דומה לחוף נודיסטים באירופה ואנשים ילמדו לקבל בטבעיות את הצורה בה אלוהים ברא אותם, כנראה מגלל זה.

אז שיהיה המשך שבוע טוב,
ותודו שהיה שווה לקרוא פה בבלוג.

פשוט דני מגלה : איך מתיידדים

...אם אני רוצה להתיידד עם מישהו אני בדר"כ שואלת שאלה או מחמיאה כדי להתחיל שיחה, אבל זו רק אני. "היי, סליחה, יש לך מושג מה השעה?", "מצטערת, אתה יודע אם זו כיתה יב'**? גם אתה לומד כאן?", או "ואו, איזו שמלה יפה". D: אבל זה כמובן רק כי האנשים שאני מנסה להתיידד איתם הם בדר"כ חלק מאותה המסגרת שאני נמצאת בה, אם אלו הלימודים או העבודה. אם הייתי מנסה להתחיל שיחה במסיבת יום הולדת או משהו בטח הייתי שואלת "מאיפה אתה מכיר את *זה שיש לו יום הולדת*?". הבעיה היא שאם אתה מנסה לדבר עם מישהו זה עלול להראות כאילו אתה מתחיל איתו/איתה, וזו לא תמיד הכוונה.

וככה מתחילים שיחה עם מישהו/מישהי זר.

נו נתניהו, שכח מזה - ישעיהו 66

המקור


א כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.  ב וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ, וְחָרֵד עַל-דְּבָרִי.  ג שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן--גַּם-הֵמָּה, בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, נַפְשָׁם חָפֵצָה.  ד גַּם-אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם--יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בָּחָרוּ.  {ס}  ה שִׁמְעוּ, דְּבַר-יְהוָה, הַחֲרֵדִים, אֶל-דְּבָרוֹ; אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם, לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה--וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ.  ו קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל יְהוָה, מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו.  ז בְּטֶרֶם תָּחִיל, יָלָדָה; בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ, וְהִמְלִיטָה זָכָר.  ח מִי-שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם-יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת:  כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ.  ט הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד, יֹאמַר יְהוָה; אִם-אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  {ס}  י שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.  יא לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם, מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ; לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם, מִזִּיז כְּבוֹדָהּ.  {ס}  יב כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי נֹטֶה-אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם--וִינַקְתֶּם; עַל-צַד, תִּנָּשֵׂאוּ, וְעַל-בִּרְכַּיִם, תְּשָׁעֳשָׁעוּ.  יג כְּאִישׁ, אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ--כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ.  יד וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה; וְנוֹדְעָה יַד-יְהוָה אֶת-עֲבָדָיו, וְזָעַם אֶת-אֹיְבָיו.  {ס}  טו כִּי-הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו--לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ, וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי-אֵשׁ.  טז כִּי בָאֵשׁ יְהוָה נִשְׁפָּט, וּבְחַרְבּוֹ אֶת-כָּל-בָּשָׂר; וְרַבּוּ, חַלְלֵי יְהוָה.  יז הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל-הַגַּנּוֹת, אַחַר אחד (אַחַת) בַּתָּוֶךְ, אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר, וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר--יַחְדָּו יָסֻפוּ, נְאֻם-יְהוָה.  יח וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם--בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי.  יט וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת--תֻּבַל וְיָוָן:  הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי--וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם.  כ וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם--אָמַר יְהוָה:  כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה.  כא וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה.  כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה:  כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם.  כג וְהָיָה, מִדֵּי-חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת, בְּשַׁבַּתּוֹ; יָבוֹא כָל-בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי, אָמַר יְהוָה.  כד וְיָצְאוּ וְרָאוּ--בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי:  כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן, לְכָל-בָּשָׂר.  {ש}


הרב אברהם ריבלין אומר על הפרק: (קישור)

"לאורך כל פרק הסיום של ספרו שוזר ישעיהו את תיאור אחרית הימים, כשהצדיק מקבל שכרו והרשע נענש על חטאיו. "

"רבי" דרור אומר על הפרק:
בוא נראה, אלוהים שואל באחרית הימים: נו אז כבר יש בית?
פסוק ב': "וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ, וְחָרֵד עַל-דְּבָרִי."
פסוק ה' (תקראו בעצמכם את מה שחסר): "שִׁמְעוּ, דְּבַר-יְהוָה, הַחֲרֵדִים, אֶל-דְּבָרוֹ;"

אוקיי, החלק השני של הפסוק מתאר את .... המשיח!
והנה 3 תכונות של האדם אותו אתם מחפשים:
1. עני
2. נכה-רוח
3. חרד על דבריי

מבחינתי זה כל מה שרציתי להראות בפרק, ותספרו את זה בבקשה לנתניהו - כי אני כותב את זה בשבילו, שירד כבר מהשטויות:
ובכן, כדי להיות אותו משיח אגדי עליך לעמוד במספר תנאים, והנה 3 תנאים:
1. עני - עם סיגר בפה ושמפניה, אתה כבר לעולם לא תהיה משיח, בעיקר כשיש לך פנסיה של ראש ממשלה.
2. נכה-נפש - בשביל זה אתה צריך לחתום ביטוח לאומי ולקבל נכות נפשית 100 אחוז. כמו אחד האנשים שאתה מנסה להרעיב כרגע.
3. חרד על דבריי - נו, ברור לא? אוקיי, פה יכול להיות דווקא. באמת שאין לי שמץ של מושג מהי האמונה הדתית של נתניהו. אתאיסט? אגנוסטי? מאמין?

קיצר, נתניהו, אתה לא המשיח, אז צא מהשיגעון ותחזור להקשיב לעם ולשפיות.
ואם כבר, תתן לאותם נכים שנאבקים כרגע מולך ומול העם ומול התקשורת ומול כולם (לפני שנה בדיוק הממשל עוד חשב שהוא יפטור את הנכים עם העלאה בקצבה של מאה שקל, אשכרה חושב שמדובר בקבצנים ולא אנשים שבזכות הוא חייב לתת להם מזון ומחסה ותנאי קיום אלמנטריים, שלא לדבר על המילה לפחות) עוד קצת מעבר למה שעכשיו 82 חכים חותמים שהם הולכים עליו. גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה.
ובנוסף, תצמיד לממוצע ולא למינימום, כדי לתת יותר יחס של כבוד לאותם נכים, שברוב המקרים הגיעו למצב הזה מגלל אפס אחוז של אשמה (אתה באמת אשם שנולדת עם מום חמור?) וזוכים רק ליחס של בוז מהחברה. הנכים יושבו לאנשים הרגילים ולא לעניים בעם - ואין משהו שמגדיר אדם ממוצע מאשר השכר הממוצע במשק, לא?
ולבסוף, הנכים כרגע, חלקים מספיק גדולים מהם לפחות במצב של חובות ופת רעב, כדי שישרדו עד שתעשו את השינויים, תן לכל נכה לפחות "מענק הצלה" - כדי שיוכל לשרוד בצורה טובה ולכסות חלק מהחובות הדחופים יותר (כמו לשוק האפור, שאני בטוח שיש נכים שמתפתים אליו בלית ברירה ועלולים להפוך מגלל זה לבעלי אחוז נכות גבוהים יותר).
ונכון שאמרנו "לבסוף", אבל מה עם חרטה, כל הציבור יודע שאתה זה שאחראי למצב הנכים היום מגלל הקיצוצים וביטול ההצמדה לממוצע (זה היה ככה קודם ובזכות זה אמור לחזור לכך עכשיו) עליך להראות שאתה אדם שיש לו גם צד מוסרי כלשהו ולעשות שני צעדים שאדם מוסרי שאחראי על מחדל כזה היה עושה: א. אתה לוקח אחריות מלאה. ב. אתה מתקן את המצב. ג. אתה מתנצל על הסבל הממושך שנגרם לאוכלוסיה בין החלשות בארץ (שלא האמנת שתוכל לנצח אותך וזילזלת בהם במעשיך, לכל הדרך) ומקווה שיתנו לך את סליחתם.



רבי דרור.



תוספת בשביל הציבור:
"מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן"  - זה אחד שאומר דברים על כך שהוא מתנקה מוסרית ובפועל הוא ממשיך לברך את הרוע בעולם.

(אגב, פוסט זה נתרם על ידי פסוק שלא קיים בתנ"ך אלא רק בויקיפדיה).