יום רביעי, 26 ביולי 2017

סקירה עיתונאית - 26.7.17 יום רביעי

המשך שבוע טוב, חוץ מלכל ה_וטים שיהיה להם שבוע רע וגם ככה הלאה. אמן.
והחדשות השבוע:

ישראל היום בכותרת מצויין מחדל ממש חמור נוסף של המשטרה השלומיאלית והפושעת הישראלית,
"1 מכל 8 - עם רישום פלילי במשטרה"
זאת אומרת, שאם נחקרת בעבר בחשד למשהו ולא מצאו עליך שום דבר שאפשר להגיש איתו עליך כתב אישום ואתה בכלל חף מפשע, בכל זאת יש לך רישום פלילי במשטרה, אף על פי שמעולם לא הורשעת במשהו או שהצליחו להוכיח שאתה אשם במשהו.
וזה כמובן מחדל חמור של המשטרה, שהוגן שהיא תשלם עליו פיצויים לכל אלה שהתיק שלהם נסגר בלי אשמה אבל עדיין יש להם רישום על משהו. האשמת שווא היא פשע חמור, משטרה פושעת "יקרה".
מספיק יש יותר מ20 אחוז לדעתי של חפים מפשע שמרצים עונשי מאסר בכלא מגללכם ומגלל אוזלת היד של השופטים. כל מיני הסדרי טיעון שכל נאשם כמעט מחויב על ידי העורך דין  שלו לחתום שמקל עליו את העונש על משהו שהוא מעולם לא עשה. ככה זה כשיש 99.7 אחוז אישומים בבית המשפט. והשאלה שלי היא זה גם בארצות אחרות ככה - גם בארצות הברית 99.7 אחוז מהמשפטים נגמרים באישום?

בכחול "הסרת המגנומטרים: מפגן חוסר האונים של נתניהו".

===============
ניו יורק טיימס:
בתמונה בדיעות יש תמונה של הפגנה בפולנד מגלל שהיא התרחקה מהדמוקרטיה.
טוב, זאת הסקירה המהירה להפעם, לאחרונה פחות יש לי חשק לסקור את החדשות. נראה לי קצת מיצה.

יום ראשון, 23 ביולי 2017

אמן הבובות 2 - פרק יט' - העלאה בדרגה: פייר פרייבטים.

המסלול המפרך הסתיים לדרגה הזאת לפחות, ולרקע צלילי ההימנון האמריקאי [קישור] מעורר ההשראה המבשר על כך שהדגל של המחתרת, אף שלא היה רשום בשום מקום עד כה בסיפור אמן הבובות 2 עד כה על דגל או הימנון, עדיין מתנוסס או משהו.

בכל זאת היה צורך ברשמיות, העלאה בדרגה היא אירוע חשוב בחיי כל חייל, והפיכה מפיר פרייבט לפייר פרייבט היא גם העלאה בדרגה, לפחות בעיני החיילים החדשים שלא מורגלים בהעלאות תכופות בדרגות. אין העלאה במשכורת, כי אין משכורת, אבל זה עדיין כבוד.

of the land of the free and the home the braves.
השיר הסתיים, וניילז הסוס המשוגע יאנג החל לסכם את הדרגה שעברו ואת אשר למדו:

1. במהלך ההכשרה למדתם יכולות הגנתיות שונות, כמו הקמת מחסה החסין מפני קרינה ויזיואקטיבית, אחד מסוגי הקרינה המסוכנים ביותר לאדם. למדתם על חלקיו השונים של האוהל ועל סוגי אוהלים שונים - כמו האוהל האינדיאני והאוהל הבדואי, למדתם על חבלים ועל קשירת חבלים, על יתדות, קורות, שילדות ומבנים.
למדתם לבנות מערכת תמך לאוהל - המאווררת אותו, מאירה אותו ומצננת אותו.
ולבסוף למדתם לרהט אותו ולהפוך אותו למשהו שמזכיר בית משלכם.
2. בנוסף ליכולת ללמוד אוהל בתוך מחסות אבן קיימים, למדתם לבנות אוהל בשטח - ובקרוב תעברו מבחן מעשי בנושא.
הוקדש שיעור מיוחד לנושא ולהבדלים בין אוהל בתוך מבנה להבדלים בין אוהל בחוץ.
3. למדתם נושאי אבטחה שונים, כמו שיפור היכולות הטכנולוגיות והכרת נושאי אבטחה חדשים כמו מנעולים ואזעקות למינהם, בנוסף לשיפור היכולת להשתמש בעיני זהב. לפחות תיאורטית. בנוסף עברתם הכשרה בסיסית או התחלתם לעבור הכשרה בנושאי טכנולוגיה, החשובים להבסת המכונה הגדולה ולכל צבא מודרני.
4. עברתם הכשרה בנושאים שונים, החל מנושאים רוחניים כמו מדיטציה ופסיכולוגיה בנושאים של שמירה על איזון ועל כוחות בין היתר ועד נושאים מעשיים יותר כמו תקשורת בין אנשים וכמובן הכשרה בסיסית ברפואה. בסיסית ביותר בשלב זה.
5. עברתם מבוא ללוחמה פציפיסטית והכרתם את עקרונות השיטה. יש לזכור שאף שפציפיסטים משתדלים להימנע מלחימה וגרימת נזק, במקרים של אי-צדק כמו במקרה המצער ומדכא ומקומם שלפנינו, מקרה המכונה הגדולה שהשתלטה על אלקטרוסדום, יש דווקא במקרים מסוימים לערוך מלחמת צדק הכרחית על מנת להחזיר את האיזון והשלום לעולם.
בהמשך נלמד שיטות נוספות ללוחמה לא אלימה.
6. למדתם שימוש בסיסי בקמיעות ובכוחות קסם. בשלב הזה הם יספקו לכם הגנה מסוימת אך לא יותר.

כל היכולות האלה והאימונים מסתכמים בכך שכעת אתם כבר לא פיר פרייבטים, אלא דרגה אחת למעלה.
כעת אתם יכולים לקרוא לעצמכם בגאווה פייר פרייבטים,
אך כמובן אף שאתם יכולים להרשות לעצמכם רגע של סיפוק אישי בזכות, אתם צריכים לזכור שזאת רק נקודה אחת במסלול בדרך להפוך לפרייבטים מלאים.
המשיכו בהצלחה.

וכך סיים ניילז את נאומו והפיר פרייבטים הפכו כעת לפייר פרייבטים לצלילי שיר הגיוס שהושמע שוב,
את החופשה הקצרה שקיבלו בזכות העלייה בדרגה הם העבירו במשחקי קלפים בתוך האוהל. לאחר מכן, חזרו להמשך ההכשרה והעבודה.


יום שבת, 22 ביולי 2017

מסע בין תרבויות עתיקות - האינקה

ובכן, מוצאי שבת קצת משעמם. למה שלא ניכנס לעולמות נשכחים שהיו פעם בעולם?
ברוכים הבאים לפינה החדשה בבלוג, סתם בשביל הכיף, מסע בין תרבויות עתיקות. והפעם האינקה:

קודם תיאור כללי על בני האינקה, למי שלא מתמצא:
"אינקה (בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו. במקורו היה השם תואר אצולה של קיסר ששלט בפרו שבאמריקה הדרומית בין המאה ה-12 למאה ה-16, ושימש ככינויו של המלך בלבד, כמו התואר "פרעה" במצרים. הספרדים הרחיבו את משמעות הכינוי והחילו אותו על כל שכבת האצולה, ובימינו הוא משמש ככינוי לעם ולאימפריה. בירתה של אימפריית האינקה הייתה העיר קוסקו, הנמצאת כיום בשטחה של פרו
לתקופה קצרה בהיסטוריה שלטה אימפריית האינקה על שטח גדול באמריקה הדרומית, שכלל חלקים מהמדינות המודרניות פרו, בוליביהאקוודורצ'ילה וארגנטינה. באימפריה זו חיו כ-6 מיליון איש בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות. האימפריה התקיימה משנת 1200 בערך ועד כיבושה בשנת 1532."

ההתחלה:
"אבות אבותיהם של בני האינקה התגוררו בפרו ככל הנראה החל משנת 2000 לפנה"ס. הם רעו עדרי לאמות וגידלו תפוחי אדמה במישורים של דרום פרו ולא נבדלו משאר השבטים האחרים שבקרבם חיו."
קוסקו, בירת האינקה, עמק פורה בהרי האנדים בגובה 3500 מטר, הוקמה ב1200 לספירה בערך. זאת לפי האגדה או המסורת שהיתה בקרב האינקה. הארכיאולוגים מגלים למרות זאת, שהעיר היתה מיושבת מאות שנים לפני כן, על כן יתכן שהיה מדובר בנדודים של שבט שכבש תרבות עירונית אנונימית מתקדמת והקים בה שושלת מלוכה הקרויה "אינקה".

הקמת האימפריה (כיבוש משולב בדיפלומטיה מאיימת אך שמבטיחה פרסים על שיתוף פעולה):
במשך ה200 שנים הראשונות האינקה היו עיר ממלכה קטנה שהתעסקה בעיקר במלחמות בלתי פוסקות עם שכניה.
"השינוי חל ב-1438, כאשר עלה לשלטון הקיסר התשיעי בשושלת האינקה: אינקה יופאנקי (Inca Yupanqui) שנטל לעצמו את הכינוי " פַּאצַ'אקוּטִי"ׁ (Pachacuti) (רעידת אדמה בקצ’ואה - שפת האינקה). במהלך 55 השנים הבאות כבשו פַּאצַ'אקוּטִי (1438 – 1471) ובנו טוֹפָּה אִינְקָה (1471 – 1493) את כל השטח שכיום מהווה את פרו וכן שטחים נרחבים באקוודור, בבוליביה ובצ'ילה."

"הדרך שבה הצליחו פַּאצַ'אקוּטִי ובנו לנצח את העמים האחרים הייתה שילוב בין עורמה דיפלומטית לכשרון צבאי. צבא האינקה היה מאורגן היטב בהשוואה ליריביו וגדל עם הרחבת האימפריה על ידי צירוף התושבים הנכבשים לצבא. לפני כל מסע כיבוש, נעשה ניסיון לשכנע את שליטי היריב להיכנע ללא קרב, ובתמורה יושארו לשלוט על שטחיהם במסגרת אימפריית האינקה (הגם שיועץ מטעם האינקה יופקד על "המדיניות הגבוהה"), ילדיהם יקבלו חינוך מלא, והיחס אליהם יהיה כאל אצילים בהיררכיה של האינקה. לעומת זאת אם יתנגדו, יוענשו ללא רחם. אם לא הספיקו תנאים אלה ומראה הצבא בן 200,000 הלוחמים לשכנע את היריב, ניתן האות להסתערות שבה בדרך כלל נוצח היריב, וחיל מצב מבני האינקה הוצב בשטח הכבוש. בעקבות החיילים באו פקידי ממשל ומהנדסים ולשון האינקה, הקצ’ואה, הוכרזה כשפה הרשמית. אם נעשו ניסיונות של מרד הייתה האוכלוסייה כולה צפויה להגליה."

הנפילה:
עד 1527, המצב באימפריה היה יציב והיא אף גדלה עוד קצת, אך בשנת 1527 המלך מת ממחלה שהגיעה מאירופה - אבעבועות שחורות ושחיסלה לפי ההערכות בין 20 ל60 אחוז מעם האינקה.
לאחר מכן פרצה מלחמת אזרחים בין 2 בניו וזאת מכיוון שהמלך הקודם הוריש 4 חמישיות מהשטח לאחד הבנים ולבן השני אַטַאוואַלפָּה הוריש את החלק הצפוני. אַטַאוואַלפָּה ניצח ובעודו נופש בעיר נופש אימפריאלית נוסח האינקה לקראת תהלוכת הניצחון על אחיו (שאותו ואת משפחתו הרג) שמע על הספרדים - 200 אנשים שהגיעו לחוף עם סוסים.
וההמשך ידוע, פרנסיסקו פיזארו הצליח באמצעות אותה משלחת, לשים קץ לאימפריית האינקה - הציוויליזציה המפותחת ביותר שהתקיימה בדרום אמריקה לפני בוא הספרדים ולכבוש אותה בשם הכתר הספרדי העולה.

וזה מבחינת ההיסטוריה של האימפריה, קצת על התרבות:

אירגון האימפריה:
"החברה באימפריית האינקה הייתה בעיקרה חברה חקלאית. האיכרים היו עמוד התווך של האימפריה, אך ניצבו בתחתית הסולם החברתי. כל חייהם מן העריסה ועד לקבר היו מאורגנים ומונחים על ידי פקידים ומפקחים מטעם המשפחה, הכפר, השבט, המחוז והשלטון המרכזי. לאזרחים לא היה חופש תנועה באימפריה, והבנים היו חייבים לעבוד באותו מקצוע כהוריהם. קבוצת משפחות שחיו ועבדו יחד היו קרויות "אַיוּ". על כל אלו השגיח הקוּרַאקַא, מפקח בן העם הנשלט. הקוּראקא פיקח על יחידות בהן היו 100, 500, 1,000, 5,000 ו-10,000 "משלמי מסים". המסים הועלו לשלטונות בשתי צורות: האחת - הקצבת בני אדם לעבודות ציבוריות או לשרות צבאי, והשנייה מסירת חלק מהתוצר החקלאי. מעל הקוראקאים היו מושלי הנפות מבני האינקה, ומעליהם ארבעת מושלי המחוזות שהרכיבו את האימפריה."

כלומר מדובר היה בשילוב של קאסטות - כל אדם נולד למעמד מקצועי מסוים אליו שייך מתוקף לידתו ללא יכולת לצאת ממנו.
ביחד עם פאודליזם - המעמד של האזרחים היה מעין סרפים - לא בדיוק עבדים אבל גם לא בדיוק אזרחים חופשיים עם זכויות. גם המבנה החברתי והממשלתי הזכיר את הפאודליזם האירופאי שבו יחידות שליטה גיאוגרפיות קטנות נשלטות על ידי שליט של כמה יחידות גאוגרפיות כאלה וזה בתורו על ידי שליט של כמה יחידות גאוגרפיות בדרגה הגבוהה ביותר, עד לדרגת המחוזות ולאחריהם האינקה - או המלך עצמו.

על הטכנולוגיה, החברה והתרבות:
"בתקופה הקצרה שבה התקיימה אימפריית האינקה, הגיעו בני האינקה להישגים מרשימים בבניית בתיםארמונות וערים, סלילת דרכים, הקמת גשריםמערכות השקיה ובניית טרסות במורדות ההרים להגנת האדמות החקלאיות מפני הסחף."

"רוב התושבים התגוררו בכפרים והגיעו לערים לצורך מסחר או לחגיגות. התושבים התגוררו בבתי אבן או בוץ מכוסים בגג עשב. בתוך הבתים לא היו רהיטים והתושבים ישנו על האדמה.
העיר שמשה בעיקר את הממשל ששלט על האזור הכפרי הסמוך. 
מלבד פקידי הממשל התגוררו בעיר עובדי המתכת [ידעו להכין ברונזה אך היה מדובר יחסית במתכת נדירה וזאת בנוסף לשימוש בזהב וכסף], הנגרים, האורגים [יוצרי בדים] ושאר בעלי המלאכה שעסקו בעבודת אומנות למען המקדשים. אנשים אלה חיו ברובע בעלי המלאכה. 
מחוץ לערים היו המחסנים של הממשל וקסרקטיני הצבא. 
בכל עיר מרכזית באימפריית האינקה היה ארמון מוכן לשימושו של הקיסר כאשר ביקר בעיר."
"קוסקו בירת האימפריה מנתה יותר מ-100,000 תושבים – מספר רב לפי מושגי הימים ההם, אשר היה דומה למספר תושבי פריז ולונדון בתקופה המקבילה."

"הבניינים שהקימו בני האינקה היו מוצקים ופשוטים, ועם זאת בעלי פרופורציות שיטתיות. קירותיהם החיצוניים היו נקיים מקישוטים, פרט ללוחות זהב וכסף פה ושם."
3 המבנים המפורסמים ביותר של האינקה שהוקמו:
מקדש השמש בקוסקו, מבצר סַאקְסָאוָאמַאן שהוקם על גבעה ליד קוסקו והעיר מאצ'ו פיצ'ו.

"הסחורות הועברו על גבם של בני אדם ובהמות. אנשים נשאו סחורות בתוך גלימה או באמצעות חבל שהיה תלוי על הגב ונקשר בקשר מעל החזה. הלאמה הייתה בהמת המשא היחידה, בשל היותה בהמה המתאימה באופן אידאלי לתנאי הרי האנדים." [לא היו עגלות באמריקה או כלי רכב עם גלגלים, אך בהמשך כתוב שהאצולה נסחבה לפעמים במצעי קש - כלומר אפיריונים].
"באזורי החוף ועל אגם טיטיקקה, בני האינקה העבירו סחורות בעזרת רפסודות. לאורך החוף, נבנו רפסודות מקנה לנשיאת אדם אחד, בעיקר לצורך דייג. צפונה יותר לאורך חוף אקוודור, נבנו רפסודות הרבה יותר גדולות, לשייט בים. הן נבנו מבולי עץ ושימשו למסחר."

"האינקה השתמשו במתקן בשם קִיפּו (khipu או quipu) להעברת מסרים בסימנים. המתקן היה בשימוש גם בממלכות שקדמו לאינקה. משמעות השם היא "קשר” בקצ’ואה.
הקיפו היה עשוי חבל עיקרי אחד, שעליו נתלו חבלים קטנים רבים, לפעמים בצבעים שונים. מקומם של הקשרים בא לציין מספרים בשיטה העשרונית. בפיתוח השיטה לא נעשה ניסיון לשחזר צלילים פונטיים כמו בכתב המערבי. צופן הקיפו טרם פוענח וקיים מגוון של תאוריות לגבי המידע שהוא מכיל. יש הטוענים שבקיפו צפון הרבה יותר ממידע מספרי וכי הקיפו הוא סוג של לשון כתובה פרימיטיבית. לפענוח הצופן יש חשיבות מרובה, שכן לא קיים רישום כתוב אחר של שפת האינקה, דבר נדיר ביותר לגבי חברה כה מתקדמת."
ולסיום קצת על דת האינקה:
"בני האינקה היו בעלי אמונה דתית עמוקה. לשמאנים היה מעמד גבוה בחברה כמגינים בפני רוחות רעות, עקב חששם הקבוע של בני האינקה שהרע מכל יקרה בכל רגע."
"האל המרכזי בפנתאון של האינקה היה אל השמש הקרוי "אינטי" (Inti) וגם "ויראקוצ'ה" (Viracocha). אל השמש תואר כישות נצחית, בלתי נראית ורבת כוח האחראית על בריאתם של כל האלים האחרים."
"קיסר האינקה היה מכונה "הבן היחיד של השמש" (Sapan Intiq Churin) ולפיכך העריצוהו בני עמו כאל. חלקים מאדמת האינקה הוקדשו לשמש ונוהלו בידי הכוהנים."
"מקומות קדושים רבים היו קיימים ברחבי האימפריה. במקומות אלה, בדרך כלל הרים, גושי סלע גדולים או פלגי מים, שכנו על פי האמונה רוחות האלים ("הואקה" (Huaca) בשפת האינקה). המנהיגים הרוחניים בקהילה נעזרו בתפילה ובמנחות [קורבנות] על מנת לתקשר עם ההואקה, לצורך בקשת עזרה או עצה."
"קורבן בהמה או אדם [כך גם אצל האצטקים ואפילו יותר, כמובן גועל נפש לדעתי אבל צריך לזכור שמדובר בתרבות אחרת ורחוקה ולא למהר לשפוט את האנשים, זה לא נחשב על ידם למעשה מבוזה ורע אלא להיפך. ברוך השם לא נאמר בשום מקום בתורה שצריך להעלות קורבנות אדם, למעשה כנראה זה היה נחשב למשהו אלילי אסור.] הועלו בכל מאורע חשוב, בזמנים קשים כמו מלחמה או בצורת וגם בחגיגות. קורבנות רבים הועלו כל יום בטקס לכבוד זריחת השמש. קורבנות הועלו גם כשנבחר שליט חדש לאימפריה. 
קורבנות בהמה שהוקרבו היו לאמות שחורות לחלוטין או לבנות לחלוטין. ילדים היו קורבן האדם העיקרי של האינקה. כל הקורבנות היו חייבים להיות בלא מומים, ובמצב בריאות טוב. ברגע שנבחרו הם פגשו את הקיסר ונערכו חגיגות בשמם. האינקה האמינו שהילד המוקרב הופך לאל ברגע מותו. כדי לכבדם, הכוהנים ערכו טקסים בעת שנשמותיהם נפרדו מגופם."
"בלוח השנה של האינקה היה חג בכל חודש. החגים עזרו בגיבוש האימפריה בכך שנתנו לתושבים תחושת שייכות.
עד היום נחגג בעיר קוסקו "חג השמש" ב-24 ביוני (שלושה ימים לאחר נקודת ההיפוך החורפית), והחגיגות כוללות תהלוכות ססגוניות, ריקודים ותליית דגלים."
"האינקה האמינו בתחיית המתים. אלו שצייתו לכללים שקבעו האינקה "אמה סוא, אמה לולה, אמה צ'לה", כלומר "לא תגנוב, לא תשקר, לא תתעצל" [3 הדיברות אצל האינקה, נקבעו לפי הטקסט פה על ידי השילטון - כך שלא תתעצל מובן ולא תמוה בכלל], עברו להתגורר בחום השמש. אלו שלא צייתו לכללים בילו את ימיהם הנצחיים בתוך האדמה הקרה." [כלומר גיהנום וגן עדן בגירסה האלילית].

וזאת לדעתי היתה סקירה די מלאה על התרבות הילידית הגבוהה ביותר שהתקיימה בדרום אמריקה לפני בוא הספרדים. האצטקים היו אבל קצת יותר מתקדמים והיה להם כבר גם כתב ציורים אמיתי למשל.
וזה עד כאן, בפינה החדשה בבלוג [שיעמם לי קצת וזה עלה בשער של ויקיפדיה], מסע בין תרבויות עתיקות.




נתיב החרטה - בושה

אין ספק שהשלב הראשון בדרך לחרטה על חטא או מעשה רע או נפשע שעשית הוא להודות במה שעשית,
הרבה פעמים אנשים אשמים, אחראים או פשוט עושים דברים שהם לא מוכנים להודות בהם אפילו בפני עצמם.

לאחר שהודית במעשה הרע, נפתחים לפניך רגשות "כיפיים" אך מטהרים - הרגשות הקרויים "הרגשות המוסריים",
אשמה, תחושת אחריות לנעשה, בושה, חרטה ורצון לכפר או לתקן על הנעשה.

בפוסט זה אחקור מעט במקורות שבאינטרנט הרגיל על הרגש הקרוי בושה:

היועצת הרוחנית ויקטוריה אומרת על בושה:
"בושה היא תחושה או רגש שלילי חזק ואוניברסלי בעל מאפיינים פיזיולוגיים. הבושה מתעוררת בקרב אדם שחש חשוף לעין הציבור בצורה שאינה מכבדת אותו ובקרב מי שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות."
כלומר כשהמעשה הרע הוא לא מקובל, גם אם חשבת באותו זמן שהוא מקובל למשל כי היית חלק מחברה רעה שהשפיעה עליך והשתלטה על התנהגותך ואולי גם על מחשבותיך ואמונותיך, יכולה להיווצר תחושת בושה.
בושה נוצרת גם בעוד מקרה שמתאים יותר למעשים רעים, כשאתה לא עומד בסטנדרטים מסוימים שבדרך כלל אתה יוצר אותם אך ככל שאתה חברתי יותר כך החברה בעיקר הקרובה אליך משנה את אותם סטנדרטים. למשל סטנדרטים מוסריים או תרבותיים - "לעולם לא הייתי מאמין שאני יעשה משהו כזה" ובכל זאת לא עמדת בציפיות שהסטנדרטים שלך עצמך הציבו בפניך ועשית חטא, מעשה רע או אף נפשע, פגעת באנשים שלא בצדק ואולי אף בכוונה או כל דבר זדוני אחר.

---------
נבדוק הלאה בנוגע לאותו רגש הקרוי בושה:
"אבי תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין תיאר כבר ב-1872 בושה כמנגנון פיזי הכולל הסמקה, בלבול, השפלת המבט, הרכנת הראש ושמיטה של הכתפיים. דרווין גם ציין כי היה עד לבושה בכל מקום שבו ביקר ברחבי העולם. התופעה האוניברסלית הזו מלווה בדרך כלל בתחושת חום המתפשטת בגוף, פעילות דומה להפליא לזו המתרחשת בגוף במצבי לחץ. למעשה, שתי התופעות הן קרובות משפחה: בושה היא תגובתו של הגוף להתמודדות עם לחץ חברתי. זוהי תגובה גופנית למחשבה "אני יודע שעשיתי משהו לא מקובל חברתית, ואני יודע שאתם יודעים על כך".
לביטויים הפיזיים של בושה יש תפקיד; להראות לחברה שמסביב כי המתבייש מבין היטב את החטא שביצע כלפי הנורמות החברתיות התקינות. הבושה הפיזית היא הודאה באשמה, הבעת חרטה ובקשת סליחה כאחד." (...)
"פרופסור ריצ'רד שוודר, מומחה למוסר ואנתרופולוגיה ואחד מחוקרי התרבות המובילים בעולם, טוען בספרו Toward a Deep Cultural Psychology of Shame כי התרבות הקפיטליסטית מתייחסת להפגנת בושה כאל חולשה, ייתכן שבשל קרבת המנגנונים הפיזיולוגיים בין חרדה ובושה אנחנו רואים ביטוי לזה בעלייה הדרסטית באחוז הסובלים מהפרעות חרדה באוכלוסייה, אך הנושא לא נחקר מספיק. ייתכן שהבושה מפני הפגנת בושה הופכת עם הזמן לרעילה נפשית".
-------------
הקטע הבא מפי חז"ל דווקא לשם שינוי חשוב:
""יחס חז"ל לבושה היה דיכוטומי [דו צדדי/היבטי - גם לחיוב וגם לשלילה]. מצד אחד הם אמרו "לא הביישן למד" ועודדו את התלמידים להיות נועזים, ולא לפחד לשאול שאלות שעלולות להראות מביישות. בהיבט זה אמרו "הווי עז כנמר" 
[כאן הכוונה אבל יותר לביישנות וחוסר ביטחון עצמי והפחד להראות שונה או חריג בפני אחרים ולא לרגש המוסרי של בושה שהוא קצת שונה, ועליו הם אמרו:]
ומצד שני הם אמרו "בושת פנים לגן עדן". עוד כתוב כי "הווי מתבייש מכל אדם".{דרוש מקור} יש צורך במידה של ביישנות, כי כאשר אדם מאבד לגמרי את רגש הבושה, הוא עלול לפעול באופן שלילי מבלי להתחשב כלל בחברה [או באופן כללי בכלל באנשים]. 
[כלומר אף על פי שאין עדיין פירוט איך הרגש של בושה משפיע בצורה חיובית על מוסר האדם, מלבד זה שהוא אולי מונע חזרה של אותו מקרה מגלל אי נעימות הרגש, חז"ל אומרים שיש לרגש חשיבות גבוהה מבחינה מוסרית ואיבוד הבושה עלול לפגוע קשות במוסריות של אנשים, אנשים חסרי סטנדרטים מוסריים לא ירגישו בושה אם זה לא יהיה משהו כללי בציבור, מכיוון שהם לא עוברים במעשים לא מוסריים על שום סטנדרטיים מוסריים שאין להם למעשה.]
את ביוש הזולת והשפלתו ברבים הם דימו לרצח, ואמרו שעדיף שהאדם יפיל את עצמו לכבשן האש, ולא ילבין פני חברו ברבים. בספר אורחות צדיקים משתבחת מעלת הבושה: "אמרו חכמים: השכל הוא הבושה, והבושה הוא השכל... מידת הבושה היא גדר ומחיצת הברזל לפני כל עבירות"."
[כאן הם דיברו על היבט נוסף של הבושה, שאף שהבושה היא רגש מוסרי וחשוב שיהיה אותה לאדם, אין להשתמש בביוש אדם אחר בשביל להשפיל אותו, אלא תמיד לעשות זאת באופן הולם, בנוסף שוב יש כאן אמירה שהחשש מבושה - עוזר לאדם להימנע מעבירות לא מוסריות, אך עדיין לצערי לא מצאתי בויקיפדיה תשובה לשאלה איך מבחינה פנימית הבושה גורמת לתיקון של מעשה רע שנעשה]
----------
נשאל מקור נוסף : מאמר מאת אביגיל אגלרוב באימגו - אתר מאמרים:
וכך היא כותבת:
"בושה היא בדרך כלל רגש חזק ועמוק יותר מאשמה. היא מתרחשת כאשר אדם חש אכזבה על משהו פנימי שטבוע בו, על הטבע הבסיסי שלו."
"אשמה קשורה לאמונות בנוגע למה נכון ושאינו נכון, מוסרי ושאינו מוסרי. כאשר אדם פוגע באחד מהקווים המנחים המוסריים האלו, הוא חש אשמה בגין מעשיו ומבקש לתקן את פעולותיו. בהקשר זה, אשמה היא כלי חשוב בשמירת הסטנדרטים של הטוב והרע בקרב אנשים והחברה כולה. אשמה עשויה לשמש לעיתים קרובות ככי להתגברות על סכסוכים.
בושה, לעומת זאת, מדגישה את מה שלא בסדר עם האדם עצמו. הוא מתמקד בהיבטים הפנימיים של אישיותו, ובכך חש גרוע בקשר לעצמו בשל הצדדים המבישים הקיימים בו, ולא רק בשל הפעולות בהן נקט.
התוצאה היא לעיתים קרובות התנהגות הפנמה הפוכה, כלומר, הימנעות מאחרים. הסתרת הפנים, והימנעות ממצבים חברתיים. לכן, בושה עשויה להיות בעייתית, היות ולעיתים קרובות היא בונה פחות מאשמה. למעשה, בושה עלולה להוביל לנסיגה ממצבים חברתיים ולאחר מכן להתגוננות אגרסיבית והתנהגות תגמול, אשר מחריפה את הסכסוך ואינה מקלה עליו.
בושה עלולה להוביל אף לסוגי התנהגויות אחרות, שחלק גדול מהן משרתות תפקיד קונסטרוקטיבי. אנשים מתמודדים עם בושה באופנים שונים. יחד עם זאת, חלק מהם יתמודדו עם המקור האמיתי של הרגש. התנהגויות נפוצות המונעות כתוצאה מבושה כוללות:
התקפה. מתוך ניסיון לחוש טוב יותר לגבי הבושה, אנשים מתקיפים לעיתים קרובות אחרים, מתוך תקווה להתעלות על הסביבה. בעוד שהתנהגות זו עשויה לייצר הקלה קצרה מהבושה, לטווח הארוך תחושת הבושה מתחזקת, בקרב שני הצדדים, ומאומה לא נעשה על מנת להגיע לשורש הבעיה.
חיפוש אחר כוח ושלמות. אנשים מנסים להתגבר על תחושת הבושה שלהם באמצעות מניעת אפשרות עתידית לבושה. אחת הדרכים בהן הם נוקטים היא מכוונות לשלמות, תהליך שבאופן בלתי נמנע מוביל לכישלון וגורם ליותר בעיות. דרך אחרת בה הם מתמודדים היא באמצעות חיפוש אחר כוח, שגורם להם לחוש בעלי ערך רב יותר.
הפניית האשמה. באמצעות האשמת אחרים בבעיות ובפגמים האישיים, אנשים נמנעים מאשמה ובושה. יחד עם זאת, בדומה לתגובות האחרות, נקיטה בפעולה זו אינה מצליחה להגיע לשורש הבעיות והאדם אינו משיג את מטרתו.
נחמדות יתר או הקרבה עצמית. אנשים מפצים לעיתים על תחושות בושה או חוסר ערך באמצעות ניסיון להיות נחמדים לאחרים באופן יוצא דופן. באמצעות ריצוי הסביבה, אדם מקווה להוכיח את השווי שלו. יחד עם זאת, התנהגות זו מכסה על התחושות האמיתיים ומובילה, שוב, לחרב פיפיות.
נסיגה. באמצעות נסיגה מהעולם האמיתית, אדם עשוי למעשה להקהות את עצמו לתחושות אשמה ובושה, כך שהוא כבר אינו כועס על עצמו ועל סביבתו. שוב, לא נעשה דבר על מנת לטפל בשורש הבעיה.
בעוד שכל אחת מפעולות אלו עשויה לספק הקלה זמנית, ההשפעות לטווח הארוך הן בדרך כלל שליליות, והתוצאה היא חיים עם תחושת אשמה תמידית."
[ הדרך הנכונה היא אם כך לא להתחמק מהבושה אלא לקבל את ההבחנה הזאת לגבי עצמך ולא להרגיש מאוים לגביה אלא לראות אותה כנקודת התחלה בדרך לשיפור ותיקון מידות, לאחר שתתקן את עצמך יתכן שאף, לא מובטח, תוכל להרגיש מעט גאווה על עצמך על שהשתפרת מבחינה מוסרית ובנוסף זאת הדרך הכי טובה לפתור את הרגש, כלומר אם זה אכן נובע ממשהו נכון, אז הבושה היא פשוט איתות לעשות קצת מדיטציה בצד ולחשוב איך אתה מתחיל לשפר ולבנות את עצמך מחדש מבחינה מוסרית. בהצלחה.]
----------------------------------
זה נחמד קצת לדבר על מוסר בשבת, אולי שבוע נדבר על אשמה וקבלת אחריות ואז נתקדם ממש לחרטה.
שבת שלום,
דרור.



אמן הבובות 2 - פרק יח' - היכולת לבנות אוהלים בשטח

היכולת לבנות אוהלים בתוך הבית היא במידה רבה נוחה יותר, יש את כל הציוד ולא צריך לחזור במיוחד אם שוכחים משהו, יש תשתית בנייה טבעית כמו קירות אבן שאפשר להעזר בהם ויש מערכת חשמל.
אך כשיוצאים לשטח נתקלים בסכנות שונות ולא רק מכוחות עוינים שמסתובבים באזור.

אחת הבעיות היא שאין חשמל וצריך לייצר אותו או להביא אותו מאיזה שהוא מקור, אך יש לכך מספר פתרונות:

1. גנרטור - מנוע בנזין 2 או 4 פעימות שמפיק חשמל במקום אנרגיה מכאנית כמו במכונית.
הבעייתיות עם הפיתרון הזה היא מעבר למחיר שהוא מינימום 500 שקל, היא המשקל - כל גנרטור שוקל 20 קילו מאד לא נייד וגם מספק יותר חשמל מאשר דרוש לאוהל חוץ קטן.

2. פאנל סולארי - הפיר פרייבטים המתקדמים, תליון קמיע לצווארם, שמעו על טכנולוגיה נוספת אך לא בדקו אותה לעומק גם כי לא מצאו סוחרים העוסקים בכך בסביבתם. הרעיון הוא לספק חשמל בעזרת לוח סולארי שקולט אנרגיה מהשמש וממיר אותה לאנרגיה חשמלית. הבעייתיות היא גם כמובן השאלה, מה קורה בחושך.
יחד עם זאת הפיתרון נשאר לעיון חוזר בעתיד.

3. מטען או סוללה ניידת - הפיתרון הנבחר. המשקל קל, ההטענה היא בדרך כלל ממקורות חשמל ביתיים ולאחר מכן יש מספיק אנרגיה לחיבור מכשירי חשמל קטנים - דוגמת וינטלטור המתחבר לUSB שבעזרתו ובעזרת צינורות מגלילי קרטון אפשר לאוורר את האוהל.

4. בטריות או מטען בתוך המכשיר עצמו - גם פיתרון אפשרי, למשל וינטלטור קטן על USB. לא לגמרי נדיר בשוק. פיתרון דומה נבחר גם לגבי תאורה, אף שבתוך אוהלים ביתיים אפשר להשתמש בתאורה חשמלית (עניין התאורה מעלה שוב את עניין אטימות היריעות, שיתכן שאור מבפנים או מבחוץ מקטין אותה), בחוץ מומלץ להצטייד בתאורה על בטריות נטענות או רגילות.

וכך כעת הפיר פרייבטים יכולים לבנות גם אוהלים בחוץ.


מבחינת היתרים בארץ המכונה הגדולה, החוק לא שונה על ידי אדון הבובות בנושא זה לפחות.
על פי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) :
"סימן ה' – מבנים ועבודות זמניים
נקבע פטור ממתן היתר להצבת או הקמת מבנה זמני כגון מכולה, אוהל, סככה, אשר מוצב על הקרקע ואינו משמש למגורים או לצרכי ציבור, בתנאים הקבועים בתקנות, לתקופה קצובה שאינה עולה על 120 ימים במשך 12 חודשים רצופים או לתקופה הקבועה בהנחיות מרחביות – הקצרה מבין השתיים. בתום תקופה זו יפונה ויוחזר מצב הקרקע לקדמותו. התקופה נקבעה כך שבמשך שנה אחת לא ניתן יהיה להציב מבנה זמני לתקופה העולה על 120 ימים, אלא אם נקבעה תקופה קצרה יותר בהנחיות המרחביות. על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר פינוי המבנה נקבעה חובת מסירת הודעה לרשות הרישוי על הצבת מבנה זמני לתקופה רצופה העולה על עשרה ימים, בתוך 14 ימים ממועד הצבתו. בהודעה כאמור יצויין מועד הצבתו של המבנה ומועד פינויו הצפוי."

כלומר כל עוד האוהל לא משמש לשינה, מותר להציב אותו בשטח המוגדר כרשות האזרחים (רשות הציבור) כמו פארק למשך עד 10 יום ללא להודיע לאף גורם וזה חוקי לחלוטין. כלומר זה לפי "בית שמאי".
ואם מבקשים יפה היתר בצורה הגיונית, למשל לצרכי קמפינג והתחברות לטבע, אפשר לקבל היתר לעד 120 יום בשנה תאורטית.
אפשר לבקש בנסיבות הגיוניות, גם ליותר, אך אז האוהל מוגדר כ"מבנה קבע" וזה כבר חוקים אחרים.

וכך גם בפסק דין ישן שגילו בנושא, שלפיו נראה שכל עוד האוהל נחשב למבנה ארעי, הכל בסדר ואפילו אם זה למטרות עסקיות, כל עוד העסק עצמו הוא בהיתר. ככה שסביר להניח שאם תקימו אוהל לחודש בפארק ולא תפריעו לאנשים וזה יהיה למטרת קמפינג, לא יקרה כלום. כנראה שאפשר יהיה למצוא עוד פסקי דין תומכים בארכיון במקרה זה ובכל מקרה מדובר סביר להניח בקנס שלכל היותר עולה כמה מאות שקלים לעירייה. שהיא לא תזדרז לקחת, כי זה עשוי לגרום לה יותר לאי נעימות מלרווח אם היא תתחיל להטריד מטיילים ונופשים תמימים. עדיין גם באלקטרוסדום יש גבולות וכללים על פני השטח.

בנוסף, אם שוכרים שטח באופן קבוע, אז כעיקרון זה שטח פרטי ולא שטח ציבורי ואולי זה דורש איזה שהוא היתר שאין סיבה לא לקבלו אבל אפשר פשוט לעבור לגור לחיות באוהל במקרה כזה, בלי שום בעיה.

וכך כעת הפיר פרייבטים יכולים לבנות גם אוהלים בחוץ.

המסלול הסתיים. תהליך הלמידה של השלב הזה לפחות נגמר והפיר פרייבטים יצאו להפסקה קלה, עד למסיבה,
אירוע צנוע קטן שיערך לכבוד העלייה לדרגה הבאה - בדרך לפרייבט מלא.
ועד לפרק הבא, נהיה בשקט ונאחל להם רק הצלחה אם נשמה טובה בתוכנו.

יום שישי, 21 ביולי 2017

אמן הבובות 2 - פרק יז' - שיעורים בתקשורת

הפיר פרייבטים עברו אימונים מפרכים בשבועות האחרונים וכעת הם מוכנים לשלב האימונים המתקדמים לקראת המעבר לדרגה הבאה ולקראת פרוייקט המבחן שיעביר אותם סופסוף לדרגה המיוחדלת הבאה.

אחד השיעורים החשובים ביותר שעליהם היה לעבור הוא אימון בתקשורת עם אנשים אחרים באופן כללי, גם תומכים וגם מתנדנדים ואפילו עוינים אבל אנשים ולא מכונות או בובות.
המפתח לתקשורת טובה כך הם למדו הוא הבנה. כלומר אחד המפתחות החשובים.
חשוב להיות מסוגל גם להבין את הצד האחר כדי לתקשר אותו, גם להבין למה הוא מתכוון, גם למה הוא באמת מתכוון וגם להבין אותו עצמו.
לשם שכלול ההבנה עברו הפיר פרייבטים אימוני דיבור מפרכים אך מהנים בהם למדו לשפר את התקשורת שלהם.

קיימים מפתחות אחרים לתקשורת טובה כך למדו -
הסכמה למשל, מצב שבו אתה כופה על מישהו דיבור איתך ונשאר לאורך זמן במצב זה - הוא מצב תקשורתי ממש גרוע למשל.
בנוסף חשוב להגיע לסוג של סינכרון הרמוני עם הדובר האחר ולהתאים את הדיבור שלך לאותו דובר, יחד עם זאת זה בשום אופן זה לא אומר לשקר או לשחק דמות אחרת. וזה גם לא מחייב להסכים עם דעותיו. פשוט להגיב בהתאם למה שהוא אומר.
וכך הלאה מפתחות תקשורת נוספים.
בנוגע להקשבה, זאת פשוט דרך חשובה להבין את הצד השני ומה שהוא אומר.

הפיר פרייבטים למדו פעולות או מיומנות דיבור שונות - כמו שיכנוע, סמול טוק, דיבוב, תוכחה, הסברים וכו'. ועברו אימונים כדי להשתפר בהם עוד מעבר ליכולות הטבעיות שלהם בהם. הטובים שבהם עשויים עוד להפוך לדיפלומטים של מחתרת הקטיפה. וכך עם כל שיעור נוסף, הפכו למיומנים יותר וטובים יותר ומוכשרים יותר ויכולים יותר להתמודד מול האתגרים העתידיים במאבק מול המכונה הגדולה והמרושעת שהשתלטה על עולמם.

סקירה עיתונאית - 21.7.17 שישי 4:21 לפנות בוקר.

בוקר טוב אפרים, יום רגיל יום מנוחה. מחר אחיינית שלי אבל אני מקווה תשחק איתי קלפים ב"מחנה קיץ" שבניתי לה, אני מקווה רק שהיא עדיין לא יודעת על זה כי זה מתוכננת להיות הפתעה.

בכל מקרה, סקירה עיתונאית ממש מהירה:

ישראל היום:
הכותרת המרכזית - "האלימות בהר הבית: נפעל ביד קשה נגד המסיתים לאלימות"
בצד שמאל 2 כתבות - על ביקור של רה"מ הונגריה : "אני שמח לפתוח פרק חדש ביחסים שלנו עם ישראל".

קיצור היסטוריית הונגריה מויקיפדיה ומידע עליה גם מההווה.
בסוף המאה ה9 ארפאד הוביל את שבטי המדיארים לתוך שטחי הונגריה, שם בנו הקים ממלכה. הממלכה החזיקה מעמד חרף פלישות המונגולים, והפכה בזמן תחילת הרנסאנס למרכז תרבותי.
עצמאות הונגריה הסתיימה עם הכיבוש הטורקי העות'מאני ב1526, אך השטחים נכבשו על ידי האוסטרים שסיפחו אותם לתוך הקיסרות ההבסבורגית (שם השושלת השלטת).
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב31.10.18 קיבלה הונגריה עצמאות מאוסטריה.
לאחר מלחמת העולם השנייה היתה חלק מהגוש הקומוניסטי. כיום כך נראה במבט מהיר בויקיפדיה היא דמוקרטיה וחלק מברית נאט"ו המערבית והאיחוד האירופאי.
מבחינה כלכלית, הונגריה כך נראה מויקיפדיה עוברת אבל משבר עמוק מאז 2007 ורוב נכסיה הם למעשה בידי זרים:
"הונגריה של היום, מראה קצב צמיחה כלכלית נמוך יחסית לאחדות מהחברות החדשות של האיחוד האירופי (מאז 2004) עם זאת היא אחת המפותחות באזור מזרח אירופה. הסקטור הפרטי אחראי ליותר מ-80% מהתמ"ג [לא אומר לי הרבה], וההחזקה הזרה של ההשקעות והנכסים במדינה נפוצה מאוד.
בשנת 2007 נוצר משבר כלכלי, שהאט בצורה מהותית את קצב הצמיחה במשק, לאחר שראש ממשלת הונגריה הודה בכך שהציג תמונה לא אמיתית לגבי נתונים כלכליים. יחס החוב לתוצר גבוה יותר ממה שפורסם עד לפני שנה."
" ב-25 בנובמבר 2011 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של הונגריה לרמת אג"ח זבל. במועד זה עמד החוב הלאומי של המדינה על שיעור של 193% מהתמ"ג שלה."
רק עשיתי סקירה מהירה, לבדוק מי האורח. אז בעיקרון הם מחפשים סיוע כלכלי?
מתחת כתבה "העימות על האימוץ", אני חושב שזה קשור להומואים, מדברים על זה בשנה-שנתיים האחרונות אבל אני לא כל כך מסתכל האמת.
-------------------------------------------------

אוקיי, זמננו קצר. אז נעבור היישר לסקירה ממש מהירה של המצב בחו"ל:
בצד ימין בעמוד הראשי, כתבות: "הצילו בני בן ה3 אובססיבי בנוגע לטראמפ!", "קאמלה האריס וראנד פול: לצמצם את בתי הכלא, לרפרם שחרור בערבות" (לדעתי זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה אגב שמישהו משתמש במילה לרפרם, במובן של לערוך רפורמה. זה שימושי דווקא), "למען אהבת הספאנגלית!" (תערובת של ספרדית ואנגלית).
בעמודה בימין הקצת פחות ימנית:
"העורך: להימנע ממלחמה עם איראן"
"מהלומה: טראמפ הוא האויב הכי גרוע של עצמו" 
"כריסטוף: אם טראמפ היה המנתח שלך.."
"סטפנס: האם מדיית החדשות היא איום אקזיסטניאלי?"
מדור כלכלה: "כשהשעון של ברקסיט מתקתק, UK נראית adrift (נסחפת?)"
"רפורמה במסים, בסיגנון רייגן, יכולה להיות התאמה קשוחה יותר עבור טראמפ"
"הבית הלבן שוקל במאזניים בחזרה מטרות עבור הקיצוץ במסים"
מדור אפריקה: "אמנסטי הבינלאומית שוקלת להאשים את קמרון בעינוי חשודים", החשדות היו בנוגע לפעילות טרור - השתתפות בקבוצה המוסלמית של בוקו חראם. יחד עם זה יש את זכות האדם של לא לעבור עינויים. וסביר להניח שכמה מהם גם היו חפים מפשע.
"ססיל, הבן של האריה קסנדה נהרג על ידי צייד גביעים" (או מזכרות)
"תיקון זול לשינויי האקלים? שלמו לאנשים לא לחטוב עצים"
בחדשות האומנות - אמן נוסף מת בשנה-שנתיים האחרונות - הסולן של לינקין פארק, מת בגיל 41. יהי זיכרו ברוך. היה לו הרבה זעם.

וזהו בערך, שום דבר מעניין.