יום שישי, 18 באוגוסט 2017

לפעמים דברים הם פשוט לא מה שאתה מצפה שהם

There's a lady who's sure 
All that glitters is gold 
And she's buying a stairway to heaven. 
When she gets there she knows 
If the stores are all closed 
With a word she can get what she came for. 

Ooh ooh and she's buying a stairway to heaven. 

There's a sign on the wall 
But she wants to be sure 
'Cause you know sometimes words have two meanings. 
In a tree by the brook 
There's a songbird who sings, 
Sometimes all of our thoughts are misgiven. 
Ooh, it makes me wonder, 
Ooh, it makes me wonder. 
There's a feeling I get 
When I look to the west, 
And my spirit is crying for leaving. 
In my thoughts I have seen 
Rings of smoke through the trees, 
And the voices of those who standing looking. 
Ooh, it makes me wonder, 
Ooh, it really makes me wonder. 
And it's whispered that soon, If we all call the tune 
Then the piper will lead us to reason. 
And a new day will dawn 
For those who stand long 
And the forests will echo with laughter. 
If there's a bustle in your hedgerow, Don't be alarmed now,

It's just a spring clean for the May queen. 
Yes, there are two paths you can go by 
But in the long run 
There's still time to change the road you're on. 
And it makes me wonder. 
Your head is humming and it won't go 
In case you don't know, 
The piper's calling you to join him, 
Dear lady, can you hear the wind blow, 
And did you know 
Your stairway lies on the whispering wind. 
And as we wind on down the road 
Our shadows taller than our soul. 
There walks a lady we all know 
Who shines white light and wants to show 
How ev'rything still turns to gold. 
And if you listen very hard 
The tune will come to you at last. 
When all are one and one is all 
To be a rock and not to roll. 

And she's buying a stairway to heaven.

V
:(


פעם חשבתי שהבנתי את המשמעות של השיר ואז זה אפילו התחדד,
אבל עכשיו כשאני מסתכל על זה - יש לזה משמעות אחרת.
וזה אולי עצוב, אבל כנראה שזה אכן אחד השירים הכי יפים וחזקים בעולם.
למרות שבאמת שהעדפתי את המשמעות הקודמת.
בחיים לא הייתי מנחש....

יום שני, 14 באוגוסט 2017

עולם - צפון קוריאה - אשליה אידיאולוגית

אידאולוגיית ג'וצ'ה היא פילוסופיה פוליטית שאומצה על ידי ממשלת קוריאה הצפונית ומשמעותה "הסתמכות עצמית". הפילוסופיה נוסדה על ידי קים איל-סונג, מנהיגה הראשון של קוריאה הצפונית [סביו של הנוכחי קים ג'ונג-און], בטענה שעל הציבור הצפון קוריאני להיות הריבון להתפתחות המדינה.

לפי "אודות רעיון הג'וצ'ה" של קים ג'ונג-איל, יישום הג'וצ'ה במדיניות ממשלתית מצריך את הבאים:
  1. לאומה חייבת להיות עצמאות במחשבה ובפוליטיקה, כלכלה פנימית המספקת לעצמה את כל צרכיה ותלות-עצמית בביטחון.
  2. מדיניות חייבת לשקף את הרצון והשאיפות של ההמונים ולהפעיל אותם בצורה מלאה במהפכה ובבניה.
  3. שיטות המהפכה והבניה חייבות להיות מתאימות למצבה של המדינה.
  4. העבודה החשובה ביותר במהפכה ובבניה היא לעצב את אידאולוגיית העם לקומוניזם ולהניע אותם לפעולות בניה.

ובכן, אני אוותר על החלק שדיקטטורה בדרך כלל מתקשה לשקף את הרצון והשאיפות של ההמונים - מכיוון שאם הרצון והשאיפות של ההמונים לא מסתדרים עם אלה של השליט, אז ההמונים עשויים להיות בבעיה. 
אין להתבלבל רק בין דיקטטורה למונרכיה - אלה 2 מושגים שונים.

החלק אבל שאומר שזה פשוט לא יכול לעבוד לעולם בצפון קוריאה הוא המשפט הבא מהערך הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית :
"כ-80% משטחה של קוריאה הצפונית הם הרריים ורק 20% הנותרים ראויים לעיבוד חקלאי. חלק ניכר משטח הקרקעות של המדינה קפוא במשך שישה חודשים בשנה ובכך מתאפשר גידולו של יבול אחד בלבד לשנה. קוריאה הצפונית מעולם לא הייתה מסוגלת לספק לעצמה את צורכי המזון של אוכלוסייתה ומומחים רבים מטילים ספק ביכולתה לעמוד במשימה כזאת."

או במילים אחרות עד כמה שהצפון קוריאנים ירצו הם לעולם לא יוכלו לנהל משק כלכלי שיספיק להזנת האוכלוסיה שלהם ללא יבוא מזון, כמו כן השקעת יתר בחקלאות בצפון קוריאה פשוט לא משתלמת ובמקום להתרכז בייצור חקלאי היה עדיף להם לבחור אידיאולוגיה כלכלית יותר מותאמת למדינה שלהם ולהעדיף לייצא תוצרת כדי לקנות את המזון החסר להם ולהרוויח גם כסף מענפי היצוא היוקרתיים יותר.

בכל מקרה, המציאות הוכיחה שצפון קוריאה לא מסוגלת למעשה להתקיים לבדה וכיום היא תלויה להישרדותה בסיוע חוץ, גם מהאמריקאים והדרום קוריאנים למרבה הפלא. האידיאולוגיה של משק אוטוקרטי מבחינה היסטורית תמיד התגלתה בדרך כלל כטעות, כשסחר עם ארצות אחרות תורם תמיד לכלכלה, אבל במקרה של צפון קוריאה הדבר פשוט אינו אפשרי ונדון מכשלון מראש - וזאת מכיוון שקוריאה הצפונית לא מסוגלת לגדל מספיק מזון כדי להזין את עצמה, כך נראה. ובכל מקרה השיטה רק תגרום להפסדים כלכליים - כי במקום להתרכז בענפים שהיא טובה בהם ולהרוויח מהם, צפון קוריאה שואפת לייצר הכל - גם דברים שמבחינה כלכלית היא פחות מותאמת לייצר אותם מארצות אחרות.

וזה כמובן סותר את סעיף 3 של האידיאולוגיה של הצפון קוריאנים (שינוי של האידיאולוגיה הקומוניסטית במטרה להתרחק גם מרוסיה וגם מסין) : האידיאולוגיה הכלכלית שלכם, לחלוטין לא מתאימה למדינה שלכם.
כמו כן, שוב, משקים אוטוקרטיים מומלצים רק אם אתם מחליטים להתנתק מהעולם ולגור בחווה או מנזר מבודדים, בכל מקרה אחר - הרבה יותר משתלם מבחינה כלכלית להיות משק פתוח ולייצא ולייבא, מאשר להיות משק סגור ולא לייצא ולא לייבא אלא לייצר את כל צרכי האוכלוסיה בעצמכם.
ויש על זה הסברים מדויקים יותר במקרו כלכלה למי שמעוניין.

אנשים שהטרדות ומעלה עושות להם את זה

זה נטייה טבעית בלתי נשלטת במקרים מסוימים, אבל יש אנשים שזה פשוט הקטע שלהם בלי בושה - כשהם קוראים כתבה בעיתון על תקיפה הם ישר קוראים, לא כדי לראות עד כמה המדינה או משהו התדרדרה אלא כדי להנות מהפרטים המלוכלכים.
ונכון שאף אחד לא יעניש אותם, אבל זה סוג של תמיכה ושותפות לדבר עבירה עם הפושע, וזה גם לא ממש טוב מבחינה מוסרית כמובן. במקום לראות את הסבל של הקורבן ולהרגיש כעס על זה ורצון לנקום, הם נהנים מהסבל של אותו קורבן כמו אותו פושע שעשה לו את זה וזה פשוט נורא.
זה כאילו שהם חושבים שאין אף אחד שם בפנים, זה לא בן אדם שזה קרה לו - זה פריט בעיתון שנועד לבדר ולשעשע אותם כמו שאר החדשות על פיגועי טרור ושחיתויות וזה בהחלט רקוב. ממש רקוב.

--------------------------------


אלה היו המילים החשובות שהיו לי להגיד בפוסט הזה, אבל אם כבר אני פותח פוסט אני רוצה לשתף אתכם במשהו שקראתי פעם בויקיפדיה, משהו פילוסופי כזה, שנקרא דילמת בורידן. (ראו ערך).
מסופר שם במשל על חמור שניצב בפני ברירה קשה, במרחקים שווים ממנו עומדת שוקת מים וערימת מספוא בנפרד והוא לא יכול להחליט בין בחירה בערימת המספוא לבין שוקת המים, וזאת בעיה כי בטווח המיידי הוא יכול לבחור רק בין אפשרות אחת - אם הוא יבחר במים, הוא כך נראה, יאלץ לוותר על המספוא. ואם הוא יבחר במספוא, הוא יאלץ לוותר כעת על המים.
וכך אותו חמור מסכן, עומד וחושב משותק. עד שהוא גווע ברעב.
גם כן חכם.

לא הרבה הצליחו להבין את המשל או למצוא בו תועלת פרקטית, אבל ישעיהו ליבוביץ' התחיל יפה עם נושא לא קשור ואז הסתבך, לא הבין כלום והרס לעצמו:
""ישעיהו לייבוביץ' מפרש את המשל כמראה ש"אין רצון חופשי - האדם מוכרח לרצות". הוא ממחיש זאת בדוגמה הבאה, "...שופט שצריך לפסוק במשפט רצח. האם יש לשופט זכות (במובן העמוק ביותר) לשפוט את הרוצח? השופט יודע שהאיש רצח בזדון, ולפי החוק דינו מאסר עולם, ועם זאת הוא גם יודע שהרוצח לא היה יכול שלא לרצוח. השאלה שלי היא: האם השופט יכול לשפוט שלא למאסר עולם?...תשובתי היא, שהוא כמובן יכול לשפוט אותו משני טעמים המשלימים זה את זה. אם יש דטרמיניזם, הרי שהוא קיים גם לגביו, לא רק לגבי הנאשם, ויש דבר עמוק יותר האומר, שאנחנו כבני אדם יכולים לשפוט אדם רק לפי מה שעשה מרצונו. השאלה אם הרצון הוא חופשי או איננו חופשי היא של אלוהים ולא לאדם....""

אבל הרבה יותר טוב מהשטויות ששפינוזה רשם.
לדעתי, סך הכל זה משל יפה על מצבים שבהם יש ברירות שהם נראות כל כך שוות בינהם עד שקשה להחליט במה לבחור. ומוסר ההשכל: אם תמשיך לא לחשוב, בסוף אתה עשוי להפסיד גם את המים וגם את המספוא.


---------------------------------------------
שיהיה המשך שבוע טוב,
דרור.


אמריקה האפלה - עבדות בעידן המודרני

אחד האירועים שהאמריקאים הכי גאים בהם, הוא שלאחר שחצי מהעולם כבר ביטל את העולם - הם יצאו למלחמת אזרחים גדולה סביב הנושא וב1865 העבדות בוטלה בארה"ב בזכות ניצחון הצפון.
אך נכון לשנת 2017 האמריקאים עדיין מקיימים עבדות בעולם. עבדות מסוג אחר.

נניח שבעל מטעים בג'ורגיה או בקרוליינה במאה ה19 לפני ביטול העבדות, מחליט להיות נדיב עם העבדים שלו ובזכות עבודתם הקשה נותן להם סנט לשבוע (זה די הרבה במאה ה19) כדי שיקנו לעצמם קצת דברים, האם אותה תוספת כלכלית הופכת אותם מעבדים לאנשים חופשיים העובדים בשכר?
ממש לא. הם עדיין כבולים לעבודתם בחוסר ברירה, כשהתנאים של העבודה עצמה מוגדרים כ"עבדות".

בשנת 2017 חברות אמריקאיות (וגם אירופאיות) מצאו שיטה כלכלית חדשה כדי להרוויח על הזיעה הקשה של אחרים הון תועפות בעוד שאלה שעושים עבורם באמת את הכסף, זוכים לתת תנאים ותת שכר.
השיטה : הקמת מפעלים בארצות זרות - למשל באפריקה או במזרח הרחוק.

העובדים שם עובדים במפעלי טקסטיל או בכל מפעל אחר במשך שעות על שעות בלי איוורור ותאורה נאותים (כי זה עולה כסף) עם השכר הכי נמוך שרק אפשר לשלם וזה רק תיאור כללי ביותר, אם אתם מעוניינים בפירוט, אתם מוזמנים לקרוא 4 כתבות בנושא שיספרו לכם עוד על העבדות המודרנית שהארצות המתקדמות מקיימות, באופן אישי יש לי גם מושג כללי ביותר על הנושא ולו רק מגלל שמעולם לא הייתי פועל בבית זיעה העובד 16 שעות ביום, בשכר אפסי ובלי סיכוי למזגן או למטבחון עם אפשרות לקפה, אבל אני מאמין שבמציאות זה הרבה הרבה יותר גרוע מהמילים הכתובות פה:

קישורים:
10 companies that still use child labour

Sixty big name brands continuing to use sweatshop labour

ציטוט מהכתבה: routinely breaking every rule in the book when it comes to labour rights”


How We Can Hold American Companies that Use Sweatshop Labor Accountable

כתבה די חזקה שמתארת ילדים מורעבים במפעלים בארצות זרות העובדים בשכר רעב ובתת תנאים (הכוללים אלימות פיזית) כמעט במשך כל היממה, רק כדי שהאמריקאים יוכלו להיות עשירים יותר ולחיות ברמת חיים גבוהה יותר בלי נקיפת מצפון אחת.


ובכן, אמריקאים, זה נחמד שביטלתם את העבדות (כך אתם טוענים) במדינה שלכם,
רק חבל שהעברתם או יצרתם אותה בארצות אחרות - הרי זרים מותר לנצל ולעשוק, לא?

נחשו מי ;)
המשך שבוע טוב.

יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

להתרכז במה שחשוב - דייטים דתיים

ובכן, הרבה חילונים לועגים לחרדים על שמרנותם הרומנטית, מאלה שרק שומרים ועד הקיצוניים ששומרים מכל מגע.
אבל יחד עם זה, יש בזה גם צדדים חיוביים וזה מעבר לקטע שאין אקסים מעצבנים שצריך להתחרות איתם,
לדעתי כל העניין ההוא מאד מסיח את הדעת ומרכז את העניינים במקומות הלא נכונים באהבה חילונית ובין היתר מוביל לתופעה הידועה שבהרבה מקרים בני זוג נבחרים על פי המראה החיצוני בלבד - גם מצד הגברים וגם מצד הנשים, אולי אפילו יותר מצד הנשים. אחד הדברים שמובילים לתופעה הידועה של אחוזי גירושין גבוהים.

במקום זה בדייט דתי יש לי את הרושם שמנצלים את הזמן יותר להיכרות רצינית ולדיבורים ולא רק לנסיונות להשיג דברים, ליצירת יחסים לטווח ארוך במקום להעביר את הזמן עד שמתחתנים.

וזה אולי נשמע לא רומנטי לדייט ראשון אצל החילונים, אבל מה רע בשני אנשים שקוראים ביחד ספר תהילים או משהו בשביל דייט ראשון ומתרכזים ברוחניות במקום בחומריות. וכמובן שאפשר להמשיך ביחד ל"יוחנן" כי ידוע שאפוקליפסה מדליק בנות ואז לקרוא את "שביל הזהב" וכו'.....
אני חושב ששיעורי דת משותפים הם דרך מאד רומנטית להעביר פגישות ראשונות ביחד ותוך כדי קצת גם מכירים.
שיחות על אלוהים ונביאים זה דווקא יכול להיות סקסי אם אתם מאמינים בדברים האלה.

ויש לי גם שיר מתאים, על אהבה רוחנית - Gala - Freed From Desire.

יום שבת, 12 באוגוסט 2017

צדק ומשפט הוגן על פי התנ"ך

אחד הדברים הידועים כחשובים ביותר לאל בתנ"ך הוא משפט הוגן והנושא חוזר בהרבה מקומות לאורך הספר, משפטים שקראו בהם אי צדק - למשל המשפט בימי אחאב, הודגשו כפשעים לא רק כנגד הצדק והמוסר, אלא גם כנגד האל עצמו.
הנביאים במיוחד בתוכחתם את עצמם בנוסף לנושא של עבודת אלילים, דיברו רבות על החוסר מוסריות בעם ובעיקר על החוסר הצדק והעוולות שקרו במערכת המשפטית של הימים שלפני החורבן הראשון.

עיוות דין הוא משפט שעקב רשלנות או יותר מכך עקב מעשה מכוון, התוצאות של המשפט יוצאות לא נכונות - הקורבן צריך למשל לשלם פיצויים לפושע (כמו שקרה לי בפרשיית משה ששון מקריית אונו שהוזכרה בעבר) או שגיבור נכנס לכלא (כמו שהראיתי לפני חודש בפוסט ההוא עם הכתבה על חושף השחיתויות שנכלא לאחר משפט מזויף וחסר כל רגישות וצלם אנושית למשך 9 חודשים בכלא על נסיונו לעזור לצדק), עיוות דין זה כששופט מאמין באופן אוטומטי גם אם לא רשמי לתביעה מטעם המדינה או המשטרה, עיוות דין זה כשעני לא מסוגל להגן על עצמו כמו שעשיר על אותו מעשה, עיוות דין זה כשאדם חף מפשע נאלץ לחתום על הסכם טיעון ומקבל הקלה בעונש לזעם הציבור על פשע שהוא מעולם לא עשה - וזה רק מגלל שהעורך דין גילה לו שסטטיסטית פחות מאחוז מהאישומים המשטרתיים מסתיימים בזיכוי, עיוות דין זה שאדם נעצר ועובר מעצר קשה ארוך וממושך עד שהוא נשבר והוא חותם שהוא עשה משהו שהוא לא עשה או שהוא מתקשה להתרכז בלהגן על עצמו כשהוא במצב קשה, עיוות דין זה שתיק עובר משופט לשופט וכל שופט מסתכל עליו בדיוק 5 שניות לפני שהוא מגיע להחלטה שתכריע גורל של אדם, עיוות דין זה כשהמשפט ציבורי ומתוקשר עושים הצגה מיוחדת לתקשורת של מאמץ כמעט בלשי של השופטים לגלות את האמת, עיוות דין זה כשמשפט של אדם, בעיקר חף מפשע, לוקח סתם בלי סיבה יותר מ5 שנים (זה כבר עינוי דין), עיוות דין זה כשאי אפשר לאדם הרגיל לתבוע את בית המשפט על עוולה שגרם לו ובכך הוא למעשה גוף מעל החוק.

מחיפוש באחד ממנועי החיפוש בתנ"ך, מועתקות התוצאות הבאות - דוגמאות עד כמה הנושא חשוב לאל, אולי אפילו יותר מהנחת תפילין ותפילת השחר. כי הנחת תפילין ותפילת השחר - אלה בתכלס, סך הכל מילים. משפט צדק - זה כבר מעשים.
לפניכם:
"נמצאו 79 פסוקים בעת חיפוש הביטוי צדק ומשפט


"וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן."
"צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ."
"עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ."
"לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים."
"אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב."
"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן."
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו."
"וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ."
"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."
"תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם."
"וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ."
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק."
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ."
"עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל."
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם."
"וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר."
"וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם."
"וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ."
"וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו."
"וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהוָה קְרֹבִים אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ."
"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים."
"וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו."
"וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק."
"נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל."
"יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה."
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ."
"הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְהוָה בְּרָאתִיו."
"לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים."
"שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם."
"שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ."
"פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ."
"שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי רָע דִּין לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ."
"וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי."
"הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ."
"כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ יְהוָה נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ."
"וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מופעת [מֵיפָעַת]."
"כָּל מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ לֹא נֶאְשָׁם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַיהוָה נְוֵה צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם יְהוָה."
"וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִם הֵמָּה יִשְׁפְּטוּ אוֹתְהֶם מִשְׁפַּט נֹאֲפוֹת וּמִשְׁפַּט שֹׁפְכוֹת דָּם כִּי נֹאֲפֹת הֵנָּה וְדָם בִּידֵיהֶן."
"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה."
"מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת צֶדֶק וּבַת צֶדֶק יְהִי לָכֶם."
"זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם."
"וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד."
"וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת רוּחַ יְהוָה וּמִשְׁפָּט וּגְבוּרָה לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ."
"בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְהוָה."
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם."
"זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה."
"כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק."
"הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ."
"תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה."
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ."
"אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ."
"בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ."
"וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ."
"אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ."
"כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ."
"אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים."
"אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה."
"הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם."
"חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ."
"צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו."
"כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב."
"לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה."
"הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִם שַׁדַּי יְעַוֵּת צֶדֶק."
"צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי."
"יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי צֶדֶק וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִי."
"אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק."
"לֹא יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן."
"וְדִין רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ."
"שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה."
"בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק."
"בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק."
"יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה."
"רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב."
"עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיהוָה מִזָּבַח."
"פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן."
"שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם."
"כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו."
"שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם [וּלְהָתֵם] חטאות [חַטָּאת] וּלְכַפֵּר עָו‍ֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים."
"כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט."